<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוסי בן דורמסקית</h1>
<h2>דף לט.</h2>
ורבי יוסי בן דורמסקית תלמיד היה לרבי יוסי הגלילי. דהכי גרסינן בפ"א דקדושין [ל"ט ע"א] הלכה החדש אסור מן התורה [בכ"מ] והערלה הלכה. תניא רבי אלעזר ב"ר יוסי אומר משום רבי יוסי בן דורמסקית שאמר משום רבי יוסי הגלילי שאמר משום רבי יוחנן בן נורי שאמר משום רבי אליעזר הגדול אין ערלה בחוצה לארץ. וברייתא זו בתוספתא בסוף מסכת ערלה [פ"א ה"ח]. ורבי יוסי בן דורמסקית מדמשק היה. דגרסינן בספרי פרשת אלה הדברים פסוק אחד עשר יום מחורב [פ' דברים]. דרש רבי יהודה משא בארץ חדרך ודמשק מנוחתו וכו', עד אמר רבי יוסי בן דורמסקית יהודה [בריבי] עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו, מעידני עלי שאני מדמשק. ומקום יש שם ששמו חדרך וכו'. גרסינן בסוף אלו טריפות [חולין ס"ז ע"ב] תניא בתורת כהנים [פ' שמיני] רבי יוסי בן דורמסקית אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר גאוה אפיקים מגינים סגור חותם צר, תחתיו חדידי חרש. גאוה זו לויתן כמו [שכתוב] מלך על כל בני שחץ. אפיקי מגינים אלו הקשקשים הקבועים בו. תחתיו חרודי חרט אלו סנפירים שפורח בהן. ונראה לפי [מה] שכתב על לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתן שקראו הכתוב נחש. שמא מין שקץ הוא ואסור, אלא שהתורה חדשה תתחדש כמו בבהמות ששחיטתן בסנפירין של לויתן. אפילו הכי כשר אע"ג דהויא כמחובר, קמ"ל רבי יוסי בן דורמסקית, דעל מין טהור תתחדש התורה ולא על הטמאים. ולויתן שמזומן לסעודה יש לו סנפיר וקשקשת, אע"פ שנקרא נחש בריח ותנין [שנאמר] ויברא את התנינים הגדולים. ודאי כמה מיני דגים גדולים [יש] שנקראו תנינים וכן נחש, והן מיני שקץ. והיינו [שאחז"ל [שבת ע"ז ע"ב]] אימת כלבית על לויתן, לא [כיוונו ל]לויתן הטהור, שהרי כתוב בו העשוי לבלי חק, שאין חיתת בריה עליו. אלא אותן בריות גדולות. אבל לויתן שבוראו בכל יום משחק בו [ע"ז ג' ע"ב, ב"ב ע"ו ע"ב] ומכניס ראשו לגן עדן [ב"ב ע"ה ע"א]. והוא מוכן לתענוג סעודת צדיקים, טהור הוא.
